ועד בית- נגד חברת עובדי ניקיון וניהול ועדי בתים

[אינסטלטור רונאל]

בית משפט השלום תל אביב-יפו

18/03/2007 כב' השופטת רונית פינצ'וק - אלט
1.גב' אפרת טובה
2.נציגות ועד הבית
נ ג ד

2.מ.מ.מ. חברת אחזקות וניהול ועדי בתים בע"מ

בפני תביעות הנוגעות לנזק שנגרם עקב פיצוץ של צינור מי ביוב בבית משותף, שגרם להצפה של ביוב במספר מחסנים בבית.

לטענת שתי התובעות הוצפו מחסניהן כתוצאה מתיקון לקוי שביצעה הנתבעת 2, בצינור דלוחין ביוב שבחדר האשפה של הבניין, דהיינו בשטח הרכוש הציבורי בבניין.

לטענתה, נובעת אחריות הנציגות מכך שהיא משמשת מורשית של כל בעלי הדירות לגבי הנהלת הבית המשותף ובדק הרכוש המשותף ומאחר והצינור ממנו נזלו מי הדלוחין ביוב נמצא ברכוש המשותף. כמו כן נובעת אחריותה מכך שתיקון סתימה רשלני גרם להצפה נעשה ע"י אינסטלטור שהוזמן ע"י הנתבעת 2, בידיעתה ובאישורה של נציגות ועד הבית.

לטענת התובעות אחראית הנתבעת 2 לנזקים שנגרמו להן בשל כך שהיא התחייבה לספק לבניין שירותי אחזקה לרבות שירותי אינסטלציה, ואף נתנה שירותי אינסטלציה בפועל. בכל פעם שהיתה תקלה בצנרת ביוב פנו הדיירים, גם ישירות, לנתבעת 2, והיא טיפלה בתיקון התקלה. לא אף זאת אלא שביום 17/05/01 הזמינה הנתבעת 2 אינסטלטור שיפתח סתימה קשה בצינור הראשי של חדר האשפה, וזה פתח את הסתימה על ידי חבטות עם מוט ברזל. כתוצאה מכך נוצר נקב בצינור שגרם להצפות המחסנים במי ביוב נשוא התובענה.

לטענת הנציגות היא התקשרה עם הנתבעת 2 בהסכם לפיו תישא הנתבעת 2 באחריות לאחזקת קווי המים הציבוריים בבניין, תיקונם ופעילותם התקינה.

ביום 17/05/01 הזמינה הנתבעת 1 אינסטלטור (להלן: "אינסטלטור הראשון") כדי שיפתח סתימה בצינור ביוב בחדר האשפה. כתוצאה מעבודתו של האינסטלטור הראשון אירעה דליפת הנוזלים ביוב נשוא התביעה. על מנת להקטין את הנזק והיקפו פנתה הנציגות לאינסטלטור אחר (להלן: "אינסטלטור השני") אשר הגיע במהירות לבנין, תיקן את התקלה ומנע את המשך ההצפה. האינסטלטור השני אף הצביע על גורם הנזק הוא טיפולו הרשלני של האינסטלטור הראשון אשר פתח את הסתימה עם צינור ברזל שניקב את צינור הדלוחין.

לטענתה אין לנציגות כלים מקצועיים בענייני אינסטלציה ולשם כך היא שכרה את שירותי הנתבעת 2 שעיסוקה אחזקת הבניין. לטענתה, הנתבעת 2 היא זו שהיתה צריכה לעשות בדיקות לשם גילוי מוקדם של רטיבות.

הנתבעת 2 טוענת כי היא סיפקה לנציגות שירותי ניקיון, גביית תשלומים מדיירים וכו', וכי היא מעולם לא סיפקה או התחייבה לספק שירותי תחזוקה כגון אחריות לתיקון צינור מי ביוב בבניין.

לטענתה ההצפה נשוא התובענות אירעה רק כחודש ימים לאחר שאינסטלטור מטעמה פתח סתימה בצינור חדר האשפה ולפיכך אין קשר סיבתי בין שני האירועים. לטענתה אין היא פותחת סתימות באמצעות שימוש במוט ברזל ואין ראיות כי כך היא עשתה. כמו כן טוענת הנתבעת 2 כי היא לא היתה היחידה שטיפלה בבעיות אינסטלציה בבניין שכן הנציגות רכשה פוליסת ביטוח לבניין שעל-פיה היא היתה זכאית לשירות של חב' שחר, בין היתר פתיחת סתימות ביוב.

לטענתה, אמנם עפ"י ההסכם היא זו האחראית לתחזוקה השוטפת של צנרת הבניין אך הצדדים לא נהגו עפ"י ההסכם ובפועל היא היתה מבצעת תיקון צנרת עפ"י קריאה ומקבלת תמורתו שלא כחלק מהתשלום השוטף. לאחר פתיחת הסתימה וידאה הנתבעת 2 לטענתה, שאין בעיות ובכך הסתיים תפקידה.

סעיף 28 לחוק בתים משותפים קובע

"הנציגות תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין הנוגע להנהלת הבית המשותף ולבדק הרכוש המשותף והיא רשאית להתקשר בחוזים ולהיות צד בכל משא ומתן, משפטי או אחר, בשם כל בעלי הדירות בכל העניינים האלה".

החזקתו התקינה של הבית וניהולו מצויים בידי נציגות הבית וחלק מתפקידיה הוא ביצוע תיקונים ברכוש המשותף למניעת פגיעה בדירות. נציגות הבית המשותף הינה אישיות משפטית לצורך תביעת נזיקין.

נציגות הבית התקשרה בהסכם עם הנתבעת 2 לפיו אחראית הנתבעת 2 לתחזוקה ובדיקה שוטפת של האינסטלציה כולל השגת בעלי מקצוע מהטובים הקיימים בשוק במחירים הטובים ביותר שניתן להשיג.

מר מינץ מטעם הנתבעת 2 העיד כי בפועל לא קויים ההסכם וכי למעשה טיפלה בצנרת ביוב גם חב' שחר מטעם חב' הביטוח איילון ממנה רכשה הנציגות פוליסת ביטוח לבניין.

בטענה זו אין ממש בכל הנוגע לעניינינו. במסגרת הפוליסה היתה הנציגות זכאית, בכפוף לתנאי הפוליסה, לשירותי צנרת ביוב ברכוש המשותף, כולל פתיחת סתימות ביוב. בשל כך אף הודיעה הנציגות לנתבעת כי בכל מקרה של אירוע יש להודיע לנציגות ולאפשר לה לבחור בין השירות של חב' שחר מטעם חב' איילון לבין השירות של הנתבעת, עפ"י הזול מביניהם.

את פתיחת הסתימה ביצעה הנתבעת 2 כעולה מהמסמך שהיא הוציאה לגבי ביצוע העבודה. מהעדויות שבפני עולה כי הנתבעת 2 נענתה לקריאה לפתוח את הסתימה מאחת הדיירות, כפי שהיה מקובל וכי בצינור חדר האשפה היו מדי פעם סתימות ביוב והנתבעת 2 פתחה אותן בערך אחת לחצי שנה, ללא צורך באישור של הנציגות לצורך זה.

עפ"י המסמך האמור של הנתבעת 2 נמצאו בצנרת ביוב בחדר האשפה סמרטוטים והם שגרמו לאותה סתימה.

כאמור, לטענת התובעות וכן לטענת הנציגות פתח אינסטלטור מטעם הנתבעת 2 את הסתימה באמצעות צינור ברזל 20 מ"מ, ככל הנראה מתוך מחשבה שצינור הדלוחין הוא צינור ישר. דא עקא, שעל מנת למנוע ריחות רעים ישנו בצינור כיפוף ("גל") והחבטות עם הצינור ברזל גרמו לחור בצינור הדלוחין.

המחסנים נמצאים מתחת לחדר הזבל באופן שהרצפה שלו היא התקרה שלהם וצינור ביוב עובר סמוך לתקרת המחסנים.

אין כאמור מחלוקת כי אינסטלטור מטעם הנתבעת 2 תיקן סתימה שהוגדרה על ידה כסתימה קשה בה הוצאו סמרטוטים מהצינור.

אין בפני עדות של מי שראה את האינסטלטור מטעם הנתבעת 2 פותח את הסתימה עם צינור ברזל.

עם זאת מאז פתיחת הסתימה במאי ועד להצפה ביוני, בה נמצא חור בצינור, לא נעשו עבודה או תיקון כלשהם בצינור ביוב.

עפ"י תצהירו של אינסטלטור מטעם חב' שחר, מר רפאל דוד:

"עפ"י בדיקות שביצעתי במקום מהות הבעיה היתה צינור ביוב 4 צול שעבר בתקרה קומת המחסנים אשר נוקב ע"י צינור ברזל שהוחדר ככל הנראה לפתח הניקוז של אגן הניקוז בחדר האשפה כ- 50 ס"מ מעל איזור הניקוב. כתוצאה מכך דלפו מי ביוב לתוך מחסני הדיירים".

וכן הצהיר כי: "הפנינו תשומת ליבה של הנציגות כי חברת האחזקות שעבדה בבניין היא זו שגרמה לנזק שכן היא משתמשת בצינורות ברזל 20 מ"מ לפתיחת סתימות ביוב, דבר שפוגע בסיפון ועל כן טיפולם הרשלני של אינסטלטורים מטעם חברת האחזקות הוא הגורם לפיצוץ בצנרת ביוב".


בדו"ח ביצוע השירות רשם מר רפאל: "אין אחריות במידה ויפתחו שוב את הסיפון עם צינור ברזל. יש לפתוח סתימות ע"י מכשור מתאים בלבד".

בהתאם להודעתו של מר רפאל נרשם בחב' שחר: "החלפת סיפון 4" במרתף. אין אחריות על התיקון בגלל שחב' האחזקות משתמשת במוטות ברזל 20 מ"מ לפתיחת סתימות ביוב דבר שפוגע בסיפון!!!!!".

מר רפאל הוזמן להיחקר על תצהירו והעיד כי הגיע לבניין על מנת לבצע תיקון חירום בשל פתיחת סתימה רשלנית שבוצעה. הוא העיד כי לא ראה את אינסטלטור הראשון פותח את הסתימה וכי האופן בו הוא עשה כן, עפ"י הטענה, נמסר לו על ידי מישהו שקיבל אותו כשהגיע לבצע את התיקון. לא הובהר מיהו אותו" מישהו" וממילא לא נמסרה עדותו. עם זאת המשיך מר רפאל והעיד: "במקום בחדר האשפה היה מוט ברזל של 20 מ"מ כמו שציינתי שממנו דפקו למטה, כי מישהו חשב שהפתיחה היא פתיחה נופלת, וזה לא האמת כי מה שהיה שם זה 4 כפול 90 מעלות של 4 צול שבעצם יוצר גל למניעת החזרת ריחות לתוך חדר האשפה. ומי שניסה לפתוח את הסתימה, חשב שזה נופל והוא יצר נקב בחלק הספציפי".

כמו כן העיד כי הוא אינו עובד של חב' שחר אלא אינסטלטור עצמאי.

העולה מהאמור הוא כי מר רפאל, שאין לו אינטרס כלשהו במחלוקת שבין הצדדים, אמנם לא ראה את ה אינסטלטור הראשון פותח את הסתימה אך מהממצאים בשטח היה לו ברור כיצד נעשתה פתיחת הסתימה קודם לבואו.

עדות זו ניתנה לפני תחילת הבאת הראיות מטעם הנתבעת 2 ולמרות זאת העד היחיד מטעמה היה מר מינץ שלא נכח בעת פתיחת הסתימה.כל שהעיד בעניין זה היה שהנתבעת אינה נוהגת לפתוח סתימות ביוב באמצעות צינור.

עפ"י עדותו של מר מינץ מטעם הנתבעת 1 אינסטלטור שתיקן את הסתימה במאי 2001 היה ועודנו עובד בכיר בחברה. למרות זאת, ולמרות הטענה המפורשת שהועלתה ע"י התובעות והנתבעת 1 לא זימנה הנתבעת 2 את האינסטלטור הראשון לעדות. לא רק שהנתבעת 2 לא נתנה לכך סיבה סבירה אלא נהפוך הוא, עפ"י עדותו של מר מינץ אין כל בעיה לזמן אותו. אין ספק שמדובר בהימנעות מובהקת מהזמנת עד הנמצא בשליטת הנתבעת 2 שיכול להעיד ממקור ראשון על האופן בו טיפל בסתימה ביוב במאי 2001. הימנעות זו פועלת לחובת הנתבעת.

המסקנה הסבירה היחידה העולה מחומר הראיות היא כי אינסטלטור מטעם הנתבעת 2 פתח את הסתימה תוך שימוש בצינור ברזל ותוך כדי כך גרם לנקב בצינור הדלוחין. כתוצאה היתה נזילת מים שגרמה להצפה במחסנים נשוא התביעה.

מטעם הכשרת הישוב בדק את הנזק שמאי, דני קורן. הנתבעות ויתרו על חקירת השמאי, וגם בשל כך אני מקבלת את שומת הנזק על פיה. עפ"י הפוליסה וחוות דעתו שילמה הכשרת הישוב סך של 7,636 ₪.

את שומת הנזק למחסן של הגב' אפרת ותכולתו בדק שמאי ומהנדס מר יעקב ברוכים. מר ברוכים נחקר ממשוכות על חוות דעתו, ותשובותיו המפורטות ביססו אותה ביתר שאת. מר ברוכים ראה את הציוד שהיה במקום ושם אותו עפ"י ניסיונו ומומחיותו.

לטענת הנתבעת 2 גרמה התובעת להחמרת הנזק בכך שלא בדקה מה מצבו של הציוד וכתוצאה מכך הוא שהה כחודש בנוזלי הדלוחין ולא ניתן היה עוד לשיקום עפ"י חוות דעתו של מר ברוכים.

הגב' אפרת אינה מתגוררת בבניין ודירתה מושכרת לאחרים. במחסן המשיכה הגב' אפרת להחזיק ציוד שלה ומטבע הדברים לא באה מדי חודש לבדוק מה מצבו. רק באוגוסט 2001 כאשר שכרו אחרים את הדירה וביקשו להוציא חלק מהציוד שהיה בדירה, ביקשה הגב' אפרת להעבירו למחסן ואז גלתה את ההצפה שאירעה.
עפ"י עדותו של מר ברוכים בחקירתו הנגדית גילוי מוקדם של ההצפה יכול היה להפחית את הנזק.

בנסיבות העניין אינני מוצאת לנכון להשית על גב' אפרת רשלנות תורמת. היא לא ידעה על ההצפה שכן איש לא הודיע לה על כך. גם אילו גרה בבניין אין זה מן הנמנע כי לא היתה נכנסת למחסן משך חודשיים שלושה. בעלי הדירות והנציגות לא חשבו על אפשרות שיש דליפה למחסנים נוספים ואף לא היה בידם מיפוי של המחסנים עם שמות בעליהם. אינני רואה מקום להלין על כך שעה שגם הנתבעת 2, שהיא בעלת כלים מקצועיים להעלות על דעתה את האפשרות של חדירת מי דלוחין למחסנים נוספים, לא חשבה על אפשרות זו. יתרה מזו, מאחר ומדובר במי דלוחין נגרם לציוד נזק בלתי הפיך תוך זמן קצר בהרבה מזה שהיה נוצר ממים רגילים, יש להניח שתוך מספר ימים עד שבוע, ואין זה מדרכו של בעל מחסן להיכנס יום יום או בכל שבוע למחסן על מנת לבדוק את החפצים שהשאיר שם.

הנתבעת 2 טוענת שערכו של הציוד במחסן נמוך בהרבה מזה שנקבע ע"י מר ברוכים והראיה שהוא עמד ככלי אין חפץ משך תקופה ארוכה. כמו כן טענה כי עפ"י עדותה של הגב' אפרת שייך חלק מהציוד לבנה ולכן אין היא זכאית לפיצוי בגינו.

הגב' אפרת העידה כי חלק מהציוד שהיה במחסן היה שייך לבנה שנסע עם אשתו לחו"ל. בסופו של דבר החליט הבן להישאר בחו"ל ומסר לה את הבעלות בחפצים שהשאיר. מעדותה עלה כי ההחלטה על השאת החפצים לתובעת נעשתה ע"י בנה לאחר האירוע נשוא התובענה.

אינני סבורה כי בנסיבות העניין יש בכך כדי לשנות מהפיצוי המגיע לגב' אפרת. מקובל כי ילד משאיר אצל הוריו או שומר אצלם חלק מרכושו. אם ניזוק הרכוש יש להניח שאם ההורה יקבל על כך פיצוי הוא יעביר את המגיע לילדו. כמו כן, סביר שאם הילד אינו חפץ עוד ברכוש יוכל ההורה לקבלו, ואילו לא ניזוק הרכוש היתה האם נהנית ממנו. בין כך ובין כך ניזוקה הגב' אפרת כתוצאה מהטיפול הרשלני של הנתבעת 2 בסתימה, והיא זכאית לפיצוי בגין הנזק.

עפ"י חוו"ד השמאי נגרם לגב' אפרת נזק בסך של 32,480 ₪. בנוסף שילמה הגב' אפרת לשמאי סך של 2,141 ₪, סה"כ נכון ליום הגשת התביעה - 38,666 ₪.

54678313הנתבעת 2 תשלם להכשרת הישוב סך של 5,637 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום (24/07/01) ועד למועד התשלום ע"י הנתבעת 2, הוצאות משפט לרבות הוצאות עדים והוצאות אגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום ע"י הכשרת הישוב ועד למועד התשלום ע"י הנתבעת 2 וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסכום פסק הדין לזכות הכשרת הישוב בתוספת מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

הנתבעת 2 תשלם לגב' אפרת טובה סך של 38,666 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום, הוצאות משפט לרבות הוצאות עדים והוצאות אגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום ע"י הגב' אפרת ועד למועד התשלום ע"י הנתבעת 2 וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסכום פסק הדין לזכות הגב' אפרת בתוספת מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום כ"ח באדר, תשס"ז (18 במרץ 2007)
רונית פינצ'וק אלט שופטת 54678313-109668/01

110410

[nadavmazor]

נשמע כמו מקרה רציני...

חברת ניקיון חייבת לגבות את עובדיה מצד שני ועד הבית חייב לעשות בדק בית אצלו בבניין,
לא יתכן מצב שכזה, הרי עובדים של חברת ניקיון חייבים להתנהג בהתאם.

מה שכן אני לא מזמן נתקלתי בחברת הדברה מעולה שעשתה לי הדברה ירוקה בכל הבניין והייתי מאוד מרוצה מהעניין, סך הכל מדובר בחברה מקצועית שהגיעה בזמן, עמדה בהתחייבויות שלה והיום שנה אחרי שעשיתי את הדברה אני מאוד מרוצה.


במשפט הזה נראה שהסתיים יחסית טוב, רק חבל על ריהוט משרדי שעלה הרבה כסף אבל אני בטוח שעם הכסף שהיא קיבלה היא תקנה ריהוט חדש. פעם הבאה תקחו מנעולן שינעל לכם את הדלת שלא תצליחו לפתוח...

שיהיה בהצלחה

שמחתי לקרוא את זה